



אקראיות ההלך החרדי והחילוני | שנה ה' | בהנחיית פרופ' אדר' תאה קיסלוב ואדר' ליאורה קיי-קיסלוב
רחוב יפו
רחוב יפו הוא אחד הרחובות הראשיים והמרכזיים ביותר בירושלים. הרחוב חוצה את העיר ממזרח למערב. הרחוב פועל כרחוב מסחרי. בשנת 2011 , לקראת הפעלתה של הרכבת הקלה, הפך חלקו המרכזי של רחוב יפו למדרחוב שבמרכזו עוברת הרכבת. והיא מזרימה מאות אנשים לאזור.
כבר שנים רבות שאני לא ירושלמית. אך למעשה, נותרה ירושלים חלק מרכזי מה- DNA שלי. בחרתי ברחוב יפו, כעורק ראשי בירושלים ובו מארג סבוך של תרבויות. אל הרחוב מתנקזות שכונות רבות ומגוונות, ולכן המקום בעל צביון חברתי מעורב, והמנעד רחב: דתיים, חילוניים, בני דתות שונות ומוצאים אתניים שונים. הרחוב מהווה ציר תחבורה מרכזי ומזרים אנשים רבים למרכז העיר. באזור פעילות שוקקת של אנשים שונים המצליחים לקיים חיים זה לצד זה.
השוק, הרחוב המסחרי והמוסדות השונים הנושקים לרחוב מהווים נקודות ציון מהותיות עבור כל האוכלוסיות הפוקדות אותן בתכיפות גבוהה. מתוך כך הבנתי כי כאשר קיימת תשתית נכונה לאירוח, מתפוגגת העוינות ואף מתאפשרת הרמוניה בין אוכלוסיות שהשונות ביניהן גדולה. מתוך רצון לשמר את האיזון שבקיום המשותף ואף להיטיב אותו, הפרויקט מציע ליצור פלטפורמה חדשה לחיכוך ומפגש בין האוכלוסיות השונות.
רחוב יפו
חלוקה לשכונות
מחוללי התכנון



חלוקה סכמתית -
שכונות צפוניות - וכ' חרדית ברובה.
שכונות דרומיות אוכ' מעורבת ברובה חילונית.
עורקי תחבורה ראשיים -
רחוב יפו - בו פועלת הרכבת הקלה.
רחוב אגריפס - משמש ברובו כנתיב תחבורה ציבורית.
שוק מחנה יהודה -
מוקד עניין עיקרי באזור.


בחירת המיקום
איתור שטחים בקרבת שטח ההתבוננות, כזה המהווה מעין "קו תפר" בין השכונות השונות. בניגוד לגורדי השחקים שעתידים להיבנות באזור, הפרויקט נושא מאפיינים של היטמעות והשתלבות, והדבר בא לידי ביטוי במשחק של ניגודים בין חבוי לנסתר, מצד אחד מתמזג עם השטח הקיים, נעדר ראוותנות ובכך שומר על צביונה של ירושלים ומצד שני בעל נוכחות.

תוכנית מתאר עתידית -
גדושה במבנים רבי קומות




המערכת הקליפתית -
פרוגרמה - קתדרה עממית
את דרכי הגישה למתחם מלוות פונקציות מסחר אשר מזמינות את האנשים פנימה וליבת הפרויקט היא הקתדרה העממית. שבילי הכניסה מאפשרים הצצה לפנים הפרויקט באמצעות מעבר דרך מבנים המדמים רחוב על ידי מעברים פתוחים וסגורים למחצה. החלק הגלוי ביותר של הקתדרה העממית יושב על מבנה קיים שפונה לרחוב יפו. דרך המבנה עובר גשר המתחבר לקומות נטושות הנמצאות מעברו השני של הרחוב, אותן השמשתי לצורך הפרויקט. כך נוצר המשך ישיר לפרויקט ומתקיים קשר סימבולי.
מערך התכנון
הפרויקט מזמין את הפרט למרחב הפורץ את גבולות המוכר לו, אך מכיר בצורך בהדרגתיות ובגבולות, ולכן
מאפשר בחירה בכל שלב. זאת באמצעות בנייה במערכת קליפתית. המערכת הקליפתית באה לידי ביטוי הן בפרוגרמה, הן בתכנון המבנים והן בבחירת החומרים המרכיבים אותם.










מבט פנורמי על המבנים בחלקו הדרומי של המתחם
תוכנית קומה עליונה
תוכנית מפלס ההלך
חתך רוחב א
חתך רוחב ב
מבט על הספרייה ועל מבנה חללי העבודה
מבט מתוך מבנה הספרייה
מבט על החצר הפנימית הסמוכה לרחוב יפו




השימוש בקורטן
הופעתו של הקורטן באה לידי ביטוי במבני המתחם, גם בצורתו החלקה וגם כחומר מחורר למחצה. השימוש בחומר הקורטן משמש כמעין סוכך חיצוני בחלק ממבני המתחם. הקורטן המחורר מביע מבחינתי מחווה לאבן הירושלמית, בכך שהוא מהווה אדפטציה מודרנית לסיתות האבן המסורתית.
תהליך חירור הקורטן
החומרים
ברוב המבנים האבן משמשת מעטפת חיצונית, והקורטן והזכוכית שכבות פנימיות. האבן תוחמת את המבנה ומשרה תחושת ביטחון, ואילו הקורטן והזכוכית מאפשרים הצצה לתוך המבנה.
הדגמת המערכת על שלושה מבנים במתחם
הספרייה
קומת מסחר וחללי עבודה
שוק אוכל מקורה
במישור שני | פרויקט גמר
איתור שטחים במישור שני -
בחירת שטחים חבויים הנמצאים מאחורי
מבנים קיימים, הנטמעים בפני השטח.